<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימנים מ"ב—מ"ג</h1>
<h2>דף מג:</h2>
והמריח תפוח או אתרוג או שאר פירות שיש להם ריח טוב מברך בא"י אמ"ה אשר נתן ריח טוב בפירות. וה"מ כשלקחן להריח אבל אכלן או לקט והעלו ריח אינו מברך כל זמן דלאו לריח עבידי. והמריח בפת ונהנה מברך ב"מ בשמים ועל זה נהגו מקצת אנשים שאין להם הדס במוצאי שבת לברך עליו ולהריח בו במקום הדס. וי"א דאינו נקרא בשם על כן טועה המברך עליו במ"ב. כ"כ רבוותא ז"ל: כתב הרמב"ם ז"ל ועל כלם אם אמר שהכל יצא אפילו בברכות של ריח וכל ריח שבעולם אין מברכין אחריו כלל והטעם לפי שכשמפסיק הריח מחוטמו עבר הנאתו משא"כ באכילה וכ"כ הר' דוד בר לוי ז"ל: היו לפניו ב' ברכות א' של טעם וא' של ריח נותן המין של טעם בימינו ומברך עליו תחלה לפי שהיא חשובה מאותה של ריח שאותה הנאה של טעם נכנסת בגוף ונהנה ממנו ואח"כ נוטל של ריח ומברך עליו. ויש ללמוד מזה שאנו יש לנו במוצאי שבתות כשמבדילין על הכוס לאחוז היין בימין ולברך בפ"ה ואח"כ נוטלין הכוס בשמאל ואוחזין ההדס בימין ומברכין בורא עצי בשמים שהדבר שמברכין עליו ראוי שיהיה בימין בשעה שמברך.
